ר"ן על נדרים פ׳ ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« ר"ן על נדרים פ׳ ע״ב:ה׳ ר"ן על נדרים פ׳ ע״ב:ז׳ »

1 נדרים פתח ↗

אָמַר רָבָא: מֵעִנְיָנָא דִקְרָא. גַּבֵּי יוֹם הַכִּיפּוּרִים דִּכְתִיב ״תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״ — מִילְּתָא דְּיָדַע עִינּוּיָא הַשְׁתָּא. רְחִיצָה לָא יָדַע עִינּוּיָא הַשְׁתָּא. גַּבֵּי נְדָרִים דִּכְתִיב ״כׇּל נֵדֶר וְכׇל שְׁבוּעַת אִסָּר לְעַנּוֹת נָפֶשׁ״ — מִילְּתָא דְּאָתְיָא לֵיהּ לִידֵי עִנּוּי, וְכִי לָא רָחֲצָה אָתְיָא לִידֵי עִנּוּי.

2 נדרים פתח ↗

6 מילתא דידיעה עינויא השתא - דהיינו אכילה דבאותו יום מינכר עינויא ורחמנא לא קפיד ביום הכיפורים אלא בענוי דמינכר בההוא יומא:

7 גבי נדרים דכתיב כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש מילתא דאתיא ביה לידי ענוי - דקרא הכי משמע דכיון שנדרה מביאתה לענות נפש מיפר:

« ר"ן על נדרים פ׳ ע״ב:ה׳ ר"ן על נדרים פ׳ ע״ב:ז׳ »